אחד המאפיינים הבולטים של הטיפול הכימותרפי הוא שאינו ספציפי לגמרי רק נגד תאי הסרטן, ולכן הוא עלול לפגוע גם בתאים בריאים וכך לגרום לתופעות לוואי שונות במערכות הגוף הבריאות.
ניתן לחלק את תופעות הלוואי של הכימותרפיה לשלוש קטגוריות: חריפות, תת – חריפות וכרוניות.
התופעות החריפות
התופעות החריפות מתרחשות בתוך 24 עד 72 השעות הראשונות שלאחר מתן התרופה. התופעות החריפות העיקריות הן בחילות והקאות.
התופעות התת ־ חריפות
התופעות התת ־ חריפות מתרחשות בימים ובשבועות שבין סדרת טיפול אחת לסדרת הטיפול שלאחר מכן. מדובר בעיקר בתופעות המטולוגיות: ירידה (הפיכה) במספריהם של התאים הלבנים ושל התרומבוציטים.
עם זאת, התופעות התת ־ חריפות באות לידי ביטוי גם במערכת העיכול וכוללות בחילות, הקאות, תיאבון ירוד, כאבים ברגלים, שלשולים, עצירות, דלקת ברירית הפה
התופעות הכרוניות
התופעות הכרוניות מתרחשות חודשים ואף שנים לאחר סיום הטיפול הכימותרפי.
התופעות החריפות והתת ־ חריפות משותפות לחלק ניכר מהתרופות הכימיות. לעומת זאת, התופעות הכרוניות נגרמות מתרופות ספציפיות. לדוגמה, קיים סיכון לפגיעה בלב (מאדריאמיצין) או לפגיעה בכליות (מציספלטין).
לטיפולים כימותרפיים קיים מגוון רחב של תופעות לוואי אפשריות. התשובה לשאלה מאילו תופעות לוואי יסבול בסופו של דבר המטופל תלויה במאפיינים הספציפיים שלו וכמובן בסוג הטיפול שהוא מקבל. במילים אחרות: אנשים שונים יכולים להגיב באופן שונה על אותן התרופות.
אם תופעות הלוואי הן משמעותיות, ישקול הצוות המטפל את האפשרות לשנות את תוכנית הטיפול, למשל להפחית את המינון של חלק מהתרופות או של כולן.
להלן פירוט של תופעות הלוואי השכיחות שעלולות להתרחש בעקבות טיפול כימותרפי:
1. תופעות לוואי המטולוגיות (של מערכת הדם)
כאמור, כימותרפיה פוגעת בעיקר בתאים מתחלקים. גם התאים של מוח העצם, ולא רק תאי הסרטן, מתחלקים בקצב מהיר. כיוון שכך, אחת מתופעות הלוואי השכיחות היא פגיעה במוח העצם האחראי לייצורן של כדוריות דם אדומות, של כדוריות דם לבנות ושל טסיות (תרומבוציטים).
ספירת דם (ס"ד) מונה את כמותם של שלושת סוגי התאים האלה.
2. אנמיה
אנמיה היא ירידה במספרן של כדוריות הדם האדומות. בספירת דם באה האנמיה לידי ביטוי בירידה בהמוגלובין (Hgb) ובמדדים נוספים.
אנמיה יכולה להיות בלתי מורגשת או, לחלופין, לגרום לעייפות ולחולשה. לסובלים ממחלות לב היא אף עלולה לגרום להחמרה של תעוקת החזה.
3. לויקופניה
לויקופניה היא ירידה במספר הכדוריות הלבנות (WBC). הכדוריות הלבנות, שתפקידן הוא להגן על הגוף מפני זיהומים, מחולקות לתת – אוכלוסיות כמו נויטרופילים (הלוחמים העיקריים בזיהומים חיידקיים) ולימפוציטים (הלוחמים העיקריים בזיהומים נגיפיים).
ירידה במספריהן של כדוריות הדם הלבנות חושפת את החולה לזיהומים, שעם חלקם קשה להתמודד גם בעזרת אנטיביוטיקה.
4. תופעות לוואי במערכת העיכול
מערכת העיכול מרופדת בתאים שגם הם, כמו התאים הסרטניים, מתחלקים בקצב מהיר ולכן נוטים להיפגע במהלך טיפול כימי.
5. בחילות והקאות
בחילות והקאות הן תופעות הלוואי המזוהות ביותר עם כימותרפיה. עם זאת, בניגוד לדעה הרווחת, לא כל סוגי הכימותרפיה כרוכים בבחילות ובהקאות. יתר על כן, בשנים האחרונות הטיפול נוגד הבחילות הוא טוב ויעיל, ונדיר לראות היום חולים שסובלים מהקאות קשות..
6. שילשול
שלשול עלול להיגרם בגלל תרופות כימותרפיות מסוגים שונים.
שלשולים מרובים גורמים לא רק לאובדן נוזלים אלא גם לאובדן מלחים, ויש לפעול להחזרתם. לפיכך יש ליידע את הצוות המטפל ולהתייעץ איתו, במיוחד אם השלשול מלוּוה בעליית חום.
7. עצירות
עצירות היא תופעה שכיחה בעת טיפולים כימותרפיים, והיא משנית לשלל גורמים ולא רק לכימותרפיה עצמה.
תכשירים לשיכוך כאבים גורמים לעצירות, וכך גם טיפולים נוגדי בחילה. נוסף על כך, בעת מחלה בכלל ובעת טיפול כימותרפי בפרט, משתנים הרגלי התזונה והפעילות הגופנית, ויש לכך השפעה על פעילות המעיים.
עצירות עלולה לגרום לאי־נוחות ולכאבים בבטן. הצואה הקשה עלולה לגרום לחתכים קטנים בפי הטבעת, דבר שרצוי להימנע ממנו, במיוחד בעת שסובלים מדיכוי חיסוני.
8. אובדן התיאבון
אובדן התיאבון אינו קשור בהכרח לבחילה, אך לעיתים מופיעים השניים יחדיו. תקופת הטיפול הכימי אינה זמן לדיאטה, אף שאז קל מאוד למעט באכילה ולרדת במשקל. למעשה, זהו הזמן לשנס מותניים ולאכול – אף ללא תיאבון. הגוף זקוק לחלבונים רבים בתקופה כזאת.
9. דלקת בריריות הפה
דלקת בריריות הפה מתאפיינת בתחושת צריבה ושריפה בחלל הפה וגורמת לקשיי בליעה. התופעה הזאת יכולה להיות משנית לשלל גורמים – כמו פטרת בפה או התלקחות הרפס.
10. פגיעה בפוריות
הפגיעה בפוריות תלויה בסוג הכימותרפיה ובגיל החולה.
אצל גברים תיתכן ירידה בספירה של תאי הזרע. לעיתים הירידה הזאת היא משמעותית, והיא אף עלולה להיות בלתי הפיכה. הפתרון לשימור הפוריות בגברים הוא פשוט: שימור זרע טרם הטיפול.
אצל נשים מחזור הווסת עלול להיפסק בתקופת הטיפול הכימותרפי, ואצל חלק מהנשים, שקרובות בגילן לסוף תקופת הפוריות, עלול מחזור הווסת שלא להתחדש לאחר סיום הטיפול.
רצוי לדחות היריון מתוכנן לפחות לשנתיים מתום הטיפול, ובוודאי שאסור להרות בעת הטיפול הכימותרפי.
11. חולשה ותשישות
להבדיל מעייפות שמקורה בהיעדר שינה, התשישות היא תחושת עייפות שאינה חולפת לאחר שינה. לעיתים נלוות אליה גם ירידה באנרגיה בשעות הערות, ירידה בכושר המנטלי ותחושת דכדוך.
רצוי לוודא שהחולשה אינה נגרמת מאנמיה או מהפרעה במלחים בדם או מבעיה ספציפית אחרת.
12. פגיעה בעצבים פריפריים
פגיעה בעצבים פריפריים יכולה להתבטא בצורות שונות. הצורה השכיחה ביותר היא שינוי בתחושה ו/או הופעת נימול בכפות הידיים והרגליים (הרגשה של הירדמות בקצות הידיים והרגליים).
13. פגיעה בכליות
סוגים שונים של טיפולים כימותרפיים עלולים להזיק לכליות במנגנונים שונים. הפגיעה בכליות צפויה בשימוש בתכשירים מסוימים, ולכן ניתן בדרך כלל טיפול כדי למנוע אותה.
במהלך הטיפולים הכימותרפיים יש לעקוב באופן צמוד אחר תפקודי הכליות באמצעות בדיקת דם או שתן.
14. התקרחות
התקרחות נגרמת בעקבות חלק מהטיפולים הכימיים ומתחילה לרוב כשבועיים לאחר הטיפול הראשון. מידת אובדן השיער היא אישית מאוד ונעה בין דלדול קל בשיער לבין התקרחות מלאה. לעיתים מלוּוה הנשירה בגרד קל בקרקפת.
15. התכהות העור
התכהות העור היא תופעה נדירה יחסית שמוחמרת מחשיפה לשמש בעת הטיפול. התופעה חולפת בדרך כלל לאחר תום הטיפול.
16. שינויים בציפורניים
יש טיפולים שעלולים לגרום להופעת פסי רוחב על הציפורניים ו/או לשינוי בצבען. כיוון שהציפורניים מתחדשות (בידיים כל חצי שנה וברגליים כל שנה וחצי), מדובר בתופעה זמנית.
17. דלקת בווריד
דלקת בווריד מתאפיינת בהופעת אודם, חום וכאב מקומי בווריד שאליו הוחדר העירוי. חשוב לדווח על כך לגורם המטפל, כיוון שיש לשלול דליפת כימותרפיה אל העור (נדיר מאוד).
18. כאבים פיסיים
באזורים שונים בגוף, בעיקר ברגליים
19. תופעות לוואי נדירות ומאוחרות
ייתכנו תופעות לוואי נדירות מאוחרות, שעלולות להופיע זמן רב לאחר תום הטיפול, כמו פגיעה בלב או בריאות וממאירויות אחרות. משום כך ננקטים אמצעי זהירות מתאימים הן לפני מתן הכימותרפיה הרלוונטית והן לאחר מכן, ונדרש מעקב תקופתי מסודר לטווח ארוך.
אשמח לדעת עוד בנושא >>
