כבר זמן ממושך שאני לומד את נושא המוח ופעולתו בתהליך האימון, עולם מרתק נפתח בפני, זה התחיל בקורס לאימון לאושר של ד"ר אדלר שהשתתפתי בו ומאז לא נפסקת סקרנותי.
כשאני קורא את מאמריהם של חוקר המוח דיוויד איגלמן, הנוירולוג אוליבר סאקס, ג'ק קסלר המומחה לתאי הגזע, מיצ'יו קאקו מחבר הספר "העתיד של המוח" ושל פרופסור כהנמן זוכה פרס הנובל, אני נפעם בכל פעם מחדש.
כן, כיום בשנת 2017 לאחר 15 שנים של פריצת דרך וידע בלתי נדלה המגיע אלינו, ניתן להבין וליישם שינויים מרחיקי לכת בכל אחד מתחומי חיינו ע"י שימוש בטכניקות יחסית פשוטות, המשנות את ערוצי המוח הקיימים ומייצרות ערוצי מוח חדשים משני תפיסות, הגוברות על פרדיגמות ואמונות אותן אנו סוחבים איתנו מילדות ו… בשימוש בידע זה, ניתן לתקן כמעט כל באג החוסם אותנו מחיי אושר וזוגיות מאושרת בהקשר לכתבה זו.
בסיס העניין נמצא בכך שהמוח הוא האיבר היחיד בגוף האדם המסוגל לשנות את עצמו בתוך 100 ימים.
במוח קיימות שתי מערכות:
האחת היא המערכת הטמונה בנו והתקבעה מאז היותנו בגיל 12, מערכת זו מגיבה מיד לסיטואציות שונות בחיינו, לצרכינו בלענות על שאלה שנשאלנו או לתגובתנו למצב המאיים עלינו כמו נהימה עצבנית של אחד מבני הזוג בזמן זה או אחר. זו מערכת התודעה שלנו. היא אוטומאטית.
השניה היא מערכת המנתחת ופועלת לאחר התגובה הראשונית במוח, היא זו הבוחנת ומחליטה על תגובתנו לסיטואציה. זו מערכת המודעות שלנו. מערכת המודעות היא זו המשפיעה במהלך הזמן על מערכת התודעה המתקבעת במוחנו ומפתחת ערוצים חדשים חיוביים או שליליים במהלך חיינו.
בכתבתי בנושא "השפעת האב על חיי בתו" ישנה דוגמא המתארת אישה בגיל 42 המגיעה לתהליך האימון כשהיא זועקת על כך שפתאום כך, out of the blue היא אינה יכולה לסבול שבעלה יגע בה. לשאלתי כמה זמן זה נמשך ואיך היה עד היום בו החלה תופעה זו? נדהמתי לגלות שעד לפני כשנה הכל היה נורמאלי והמגע ביניהם, היה משהו שמאד אהבה, שהיא אוהבת את בעלה מאד ושמערכת יחסיהם טובה וקרובה. אז מה קרה כאן?
התשובה נמצאת בחיי האישה כילדה, היא גדלה בבית בו אמה מגדלת אותה כאם חד הורית שאיבדה את בעלה כחודש לפני לידת הבת בצבא. מאז לידתה של הילדה היא מגדלת אותה כשהבית מלא בתמונות האב, בימי הולדת המתנה היא מאבא ואמא, זה מגיע ליום חתונתה בה האם מוסרת בידה צ'ק בסכום גדול מאד מ"אבא". האם חסכה כל ימי חיי הילדה כמחצית מקצבת משרד הביטחון כחסכון עד ליום חתונתה.
ערוצי המוח התקבעו, הילדה גדלה עם דמות אב וירטואלית והגבר שבחרה להינשא לו היה דומה באופיו (כפי שנתפס ע"י הילדה) ואפילו בחזותו לאב שמעולם לא היה. לאחר שנים של נישואין משהו פרץ, היא חיפשה את הדמות
הוירטואלית שוב, המוח לא יכול היה לסבול חיבוק או מגע כלשהו למרות שהיתה אהבה קיימת.
בתהליך לא ארוך מתוך תובנות עמוקות אלו שעלו וצפו בתהליך האימון, הצלחנו יחד להביא את ערוצי המוח ותפיסתה, למצב בו התגברה האישה על החסם הקשה כל כך וחזרה להיות האישה שהיתה. הם חיים באושר.
בתודעה (המוח המקובע בנו מילדות) ישנם כל התשובות להתנהגותנו, למה שמקפיץ אותנו או מעורר אותנו, לבחירותינו בכל רגע נתון בחיים ולתגובותינו בסיטואציות שונות. ככל שנפתח את המודעות שלנו כך נוכל להשפיע על תודעתנו, לשם כך לפני הכל, אנו עוסקים בשאלה: מי אני? הבאה מתחום הפסיכולוגיה בחשיבה התוצאתית.
בן זוג שגדל בבית אלים בילדותו, למרות שבגיל מבוגר יותר הוא אדם מכיל ואוהב עלול להיות מונע מחיפוש בלתי פוסק אחר דמות האם המגנה והעוטפת, ערוצי המוח שלו התקבעו כך מאז היותו בן חמש שנים לערך. גברים בגיל זה חווים את תסביך "אדיפוס" (נשים את תסביך "אלקטרה"), הילד בגיל זה רצה להגן על אמו, אפילו להחליף את אבא בחייה, זה מגיע אפילו עד למחשבות ארוטיות כלפיה מבלי שהוא מודע לכך בכלל. כבר פגשתי בסימפטומים בהם גברים כאלו מחפשים כל חייהם הבוגרים נשים שתזדקקנה להם.
ערוצי המוח המקובעים בהם מקבלים בקושי רב את היום בו האישה שפגשו מועצמת ואינה זקוקה להם עוד, הם בדר"כ חווים כמה תהליכי זוגיות עד שהם מגלים את הסיבה האמיתית לכך, הסיבה היא הנטישה. "איך לעזאזל אינך זקוקה לי עוד?" זה נתפס בעיניהם עד כבגידה. בעצם.. הם סיימו תפקידם בחייה ומוצאים את עצמם מחפשים חדשה "להציל". כשהם מגלים את האמת בתהליך קצר וממוקד אינם מחפשים עוד אלא.. את האישה איתה יזדקנו ממקום של אהבה ובטחון.
ד"ר מיצ'ו קאקו מתאר זאת כך:
הביטוי "אין טוב ממראה עיניים" מטעה כל כך, הרי רוב מה שאנו רואים אינו אלא אשליה בדר"כ ותרגום של המוח שלנו לסיטואציה או מראה. למשל, כשאנו משקיפים על נוף, הוא נראה כמו תמונת פנורמה חלקה, כמו בסרט. במציאות, יש חור שנפער בשדה הראיה שלנו, כתם עיוור הנובע ממקומו של עצב הראיה ברשתית. אנחנו אמורים לראות את הנקודה השחורה הזו כל הזמן אבל המוח שלנו "מצפה את החור בטפט, הוא ממלא אותו ב"ממוצע". פירוש הדבר שחלק משדה הראיה שלנו מזויף, הוא נוצר ע"י חלקי התודעה התת-מודעים שלנו כדי להשלות אותנו. כך זה גם בחיי הזוגיות שלנו, אם נצא מתוך נקודת הנחה שהבעל או האישה לא התעוררו הבוקר בהחלטה לעשות רע אחד לשני, האם שדה הראיה יהיה רחב יותר בסיטואציה שנוצרה פתאום כך ללא אזהרה?
דוגמא נוספת ל"הטעיית המוח" נראית יפה כשילדים מתלוננים ש"הירח עוכב אחריהם". מכיוון שהמוח מתקשה להבין את ההיסט של עצם מרוחק כמו הירח נדמה שהירח תמיד נמצא במרחק קבוע "מאחוריהם", אך זו שוב אשליה של המוח המעגל פינות. אילו פינות מעגל המוח כשנדמה שבעל או אישה Jעוכבים אחרינו בעיניהם?
המוח השמאלי האנליטי והמוח הימני ההוליסטי והיצירתי מדברים ביניהם לכל אורך היום, כל היום, כל השנה. אם יכולנו לגדוע את "עריצותו" של המוח הימני על השמאלי, אולי היה זה האחרון יכול לפתח רצון משלו? ללא פרדיגמות הילדות, החסמים, הפחדים שאנו מונעים מהם. הוא היה יכול לסתור את רצונו האוטומאטי של המוח הימני המגיב לערוצי המוח שקיבענו בו עוד משחר ילדותנו. עם כזו יכולת היינו הרי מונעים רק מהכאן ועכשיו.
רבים הזוגות שהגיעו לתהליך אימון המשלב "חשיבה תוצאתית ואימון לזוגיות מאושרת" והחליטו שלא להתגרש, לשמר משפחתיות ואפילו אהבו שוב בסוף התהליך, גם אם היו כבר בשלב של הסכמי גירושין חתומים ותאריך לגט.
כל מה שצריך הוא להגיד: "אני מוכן להשקיע שלשה חודשים נוספים בחיי ולעשות את השינוי". לא לנסות.. לעשות. זה הרבה יותר זול מהליך הגירושין, משמר את המשפחתיות, זה מביא חדשנות לחיים, זה מביא לזוגיות מאושרת והרווח גדול מההפסד לאין שיעור.
